"איך אני שונאת בלוגריות שמעלות פוסט של ארבע שורות רק כדי לעדכן שאין להן זמן לכתוב והחיים שלהן נורא עמוסים ואני אחזור ממש בקרוב, מבטיחה. איכס!"
(תיעוב עצמי זה השחור החדש)
מארחת את הסדר. טוב, אמא מארחת. אבל אני עוזרת. לא מבשלת, אל תדאגו. כותבת מוספי חג. רק את החלקים הכיפיים. שהעורכת צריכה עכשיו, כלומר לפני יומיים. עוברת דירה. לפחות מנסה. למרות שאין עדיין מקרר. או ארון. משום מה, הארון יותר מציק לי. סדר עדיפויות, אתם יודעים. מנסה לבלות קצת עם הבחור החדש. זה לא תמיד, ככה, אתה מבין. מזניחה את הבלוג. כותבת שלוש התחלות חדשות ושומרת. מפרסמת הכל ממש עוד מעט. מחר. מחרותיים. מיד כשיתקינו לי את האינטרנט. בדירה החדשה.
חג שמח.
וואו, את דבורה עסוקה.
השבמחקאמתין בסבלנות. [זה נשמע קריפי אבל זה לא]
חג שמח מהממת:) לפעמים גם פוסט קצר זה לא רע בכלל...
השבמחקאני מעדיפה פוסטים קצרים :-) שיהיה לך חג שמח!
השבמחקחמודה את. מקווה שהיה חג שמח באמת.
השבמחק