חפש בבלוג זה

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

שידוכים מאוחרים


"את סוטה, אבל אני זורמת" 
(ליטל, אחרי שניסיתי לשדך בינה לבין האקס המיתולוגי) 
לאחרונה החל האקס המיתולוגי להראות נוכחות מתוגברת בפייסבוק שלי. זה לא הצ'אט החדש של פייסבוק (המחבר אותי און ליין ללא ידיעתי ואז אני מקבלת הודעות מאנשים שאני מתעלמת מהם כבר שנים) או הסטטוסים הסופר שנונים שלי בנוגע למפלתה של מרגול ("מולנר פוחד שהיא תזמר" אבל את זה העתקתי מטוקבק), אלא מידע אחר שנמצא ברשותי ולא ידעתי כלל כי הוא שימושי - רווקות שוות. 

מזה שנים אני מקפידה לטפח מאגר של נשים צעירות, יפות בעלות ידע אופנתי נרחב ולב רחב (במיוחד בימי הולדת) שבמקרה או לא במקרה אינן מסוגלות למצוא את עצמן במערכת זוגיות מחייבת. בהתחלה הטפתי לעצמי שלא יאה וכי אני מפיקה הנאה סאדיסטית כמעט מחוויות הדייטים הכושלות שלהן בעודי מתרפקת על הארנב.  כשהחודשים חלפו הפנמתי שפשוט דרך חיי האהבה המגוונים שלהן אני ממשיכה לשמר את האשליה כי אנוכי  רווקה נחשקת וכי לא שקעתי בבורגנות מנוונת הגורמת לי לצווח על הארנב כי שוב שכח לזרוק את הזבל. מעין סטטוס קוו בו כולם מרוויחים, מלבד הארנב.

"רווקות זה כיף" שיננתי לכל מי שהעיזה להתלונן "רווקות בונה אופי" הוספתי עם היקש לוגי "את הולכת על דרך האלמינציה וכל דייט גרוע מבהיר לך מה אינך מחפשת". לנואשות במיוחד, אלו שעדיין מאמינות כי ניתן למצוא אהבה בתל אביב הייתי פותחת בסדרת סיפורים המעלה באוב את חיי כרווקה משוחררת וחופשייה שדגמה בקלילות כל אימפוטנט, נכה רגשית, אובססי לחתולים או חולה שליטה ברדיוס של שלושה קילומטר ממרכז העיר . אין כמו סיפורי רווקות קשים כדי לשמח נפש אומללה ולעמוד על טיבו של הזבל שמסתובב שם בחוץ. "בוהן יצאה עם ההוא שמאוהב באמא שלו ובסוף מצאה את ארנב, אז גם לי יש סיכוי" הן בטח אומרות לעצמן ומסכמות "ככל שאת סובלת יותר כרווקה, כך הפיצוי שלך יותר גדול". ולי אישית, אין שום בעיה מוסרית להפיץ את השקר הזה.

כך, בעודי מטפחת קאדר מושלם של חברות לעת צרה (עת צרה- הארנב יגלה כי אינני יודעת לבשל וילך לחפש לו אישה שאינה דורשת כי ינקה את השירותים פעם בשבוע) התברר כי בעצם אינני סך חברותיי בפייסבוק אלא מיקור חוץ לרווקים נואשים. ליתר דיוק, לרווק נואש אחד - האקס המיתולוגי. הנ"ל, הנוכח בחיי עוד בטרם סידרתי גבות (כלומר, זו באמת הייתה אהבת אמת) מבלה בשנה האחרונה בעיר החטאים על בסיס סוף שבוע וממהר לשגר לי את התרשמותו השלילית מההיצע הנשי המקומי. מן הביקורות: העדר רומנטיקה, חוסר אמון בסיסי וציפייה כי הבחור יסלק את החשבון השבועי אצל רושפלד. 

בצר ורע לו פנה הרווק המאוכזב אל חברתו הטובה ודרש ממנה שידוך ראוי. "שנים את משויצה בחברות שלך" אמר "הגיע הזמן שגם לי ייצא מזה משהו" ופנה לבצע תחקיר בפרופיל האישי שלי. הוא בוחר ואני מחזרת. קופידון סטייל, רק בלי השומנים בלחיים. 

עכשיו, הייתם מצפים שבתור שדכנית חובבת העובדה כי אני מכירה את הבחור מלפנים, מאחור ומאוזן יקנו לי נקודות אמינות בקרב קהל היעד, אבל ציפיות יש רק במשביר וגם הן עולות יותר מידי. "למה את רוצה להכיר לי אותו?" תהתה אחת "כדי לשמור אותו קרוב אלייך?" "עזבי, לא נראה לי" ענתה אחרת "לא מתאים לי שישוו ביננו כל הזמן" והשלישית הוסיפה "ומה אם פתאום תרצו לחזור?". לא עזרו ההסברים כי המיתולוגי ואני רק חברים טובים, כי הפעם האחרונה שבה היינו בסיטואציה אינטימית מרק צוקרברג עוד למד בתיכון ולמרות גזרתו המחוטבת, אינני רואה בו סמל מין ויעד לקאמבק רטוב וסוער. "אם הוא כל כך לא מושך" סיכמה הרביעית "אז למה שאצא איתו?". 

על כן ובשל התנגדויות קשות מפנים המערכת, אני מוציאה את הבחור למכרז חוץ:

ברשותי חבר יקר, איש אשכולות וגבר מדהים ומצחיק. בן 28, גר בדירה משלו (הבנתי שזה חשוב) ממונע (עוד יותר חשוב) ועם עסק משלו (הכי חשוב). הודות לחינוך מוקדם על ידי החברה הראשונה שלו (אלמונית שאין צורך להזכיר את שמה) הוא מחונך היטב לזוגיות, מפרגן, רומנטי, יודע לפנק בימי הולדת, חגים ותאריכים לועזיים. זה לקח זמן, אבל הוא הפנים שבחורף לא צריך להוריד שערות מהרגליים ושמפשעות הן רק באירועים מיוחדים. עלול לשכנע אותך שספורט זה בריא וכי אין דבר כיפי יותר מלטפס על הרים בשבת בבוקר. עמדי על זכויותייך לישון עד הצהרים. הוא יעריך את זה ויכנע. אחרי שנתיים. ביטוח בריאות פלטיניום, היסטוריה רפואית נקייה, נדיב, אכפת, חכם. מוכן לחסל ג'וקים אם תבקשי ממנו יפה ו\או תצרחי "הצילו, הצילו, ג'וקים!" בעודך עומדת על כיסא המטבח ומחשבת להתעלף. 

המעוניינות מומלצות לפנות למערכת. המעניינות עלולות לקבל פנייה מהפייסבוק. שלי. כי ככה זה שלא יודעים איך לשנות את הסיסמא.

יום אהבה שמח וזכרו, רק עוד שניים למקום בגן עדן. ובגן עדן אני מתכוונת למכירת חיסול של רוס אובטה.