כבחורה נורמטיבית, המבכרת תדיר את מה שמעבר להישג ידי, חיי הם רצף של אכזבות. בין אם מדובר בגברים או בתיקים, לנצח ארצה את מה שלא מתאים לי או לחשבון העו"ש שלי. הסתירה הפנימית של חיי התחזקה ביתר שאת עת תיפקדתי ככתבת אופנה נמרצת ונשלחתי לסקר תצוגות אופנה ולתעד פרזנטציות אישיות טרום עונתיות ולרייר לפני כולכן על פריטי המאסט לעונה.
העינוי הפנימי רק התגבר עת נפגשתי חזיתית עם יושבות האולימפוס של עולם האופנה הישראלי. כמו בצבא, אז נאלצתי להסתגל במהירות לחברת בנות צפון תל אביב-הרצליה ואולצתי להבין כי מהיום מנת הקרב שלי מורכבת מסלט ודיאט קולה, גם כאן נדרשה התאקלמות על קראק. נשים אלו, המתייחסות לעצמן כשלוחה המקומית של אנה וינטור בעודן כותבות על קרם רגליים ל"עולם האישה" נראו בעיני כחבורת אמזנות על סנדלי גלדיאטורים מתוקתקים, צבעים תואמים ומספיק איפור בשביל לממן למשפחת קופלר חופשה באלפים.
מה לי ולנשים המדהימות הללו המחזיקות בספייד דייל את הסטייליסטים הכי עסוקים בארץ ומסתכלות לגיא כושי על הלבן בפריים? בעוד הן קוטלות לגזרים את הפקת האופנה האחרונה ב-W , אני קניתי חמסה מבנות השירות הנחמדות בתחנה המרכזית בירושלים. הבועה התוססת שנקלעתי אליה, היכן שלגיטימי לשתות שמפניה בעשר בבוקר, רק כי זו תצוגת הקיץ של קסטרו, לא התלבשה עליי טוב, אם תסלחו לי על משחק המילים.
העולם שממנו הגעתי (שלוש שנים במסדרונות הקפואים של הר הצופים, ת'נקיו ורי מאץ') לא רק שלא עודדה עיסוק במראה חיצוני, אלא בזה לכל גילוי של התעניינות במה שהוא מעבר למעיל אובר מחמם לשימוש באולמות הטבע. אבל הזמן והסקרנות עשו את שלהם. אופנה הפכה ממקצוע לתחביב ומתחביב לאובססיה. ולמרות שתואר ראשון הוא אחלה בשביל נקודות זכות במס הכנסה, בחורה שניגשת ומחמיאה לך על מה ששלפת היום מהארון מחזקת יותר את האגו.
תוך זמן קצר התארכה רשימת ה"חייבת להשיג" שלי מעבר לכל תלוש משכורת שאי פעם קיבלתי. מעילי צמר, צעיפי פשמינה, שמלות קוקטייל, נעלי ניטים, שפתון שהוא גם מעבורת חלל. שרשראות, מגפיים, ג'ינסים בלק גולד. אפילו לאחר הנחות מכובדות של חברות שחפצו ביקרי, עדיין נותר פער בין הרצון שלי להתאבזר כיאות לבין המציאות שאותתה לי שאם אמשיך כך אולי יהיו לי הרבה זוגות נעליים, אבל הקופסאות שלהן יאלצו לשמש לי כמגורי קבע.
לבסוף, ואחרי שיחה צפופה עם מנהל הבנק, החלטתי לקחת מהעולם הזה את מה שיכולתי (להרשות לעצמי) ולערבב את זה עם מה שהיה לי כבר מהבית: המון דימיון, תעוזה, חוסר מודעות עצמית, עיוורון לחסרונות בולטים, חיבה מוגברת לחנויות יד שנייה ומסגרת מוגבלת בכרטיס האשראי.
תקופת הקניות הפרועה שלי אמנם מאחורי, אבל אני יכולה להודות באיפור עיניים מלא, כי היום אני מתלבשת הרבה יותר טוב מפעם. הצורך לאלתר, להמציא, לתרגם מראות שראית במגזין למציאות המקומית ולהוסיף לזה הרבה מהתמצית האישית שלך מביא לתוצאות שאמנם לא יכולות להתחרות בכבוד ב- W , אבל בהחלט נותנות פייט ל"עולם האישה".
ואם אנחנו כבר בעייסק, הנה רשימת הדברים שכדאי להשיג לקראת החורף הקרוב:
1. מעיל אופנוענים - אינני מחסידת מלבושי העור ומבחינתי אם כבר להרוג חיה, מוטב כי היא תמצא את עצמה על הצלחת שלי ולא על החזה שלי, אבל אין ספק כי זה אחד הפריטים החיונים לחורף הקרוב, גם אם את לא מתחזקת חבר עם טוסטוס. כדי להוזיל עלויות כדי לעשות חיטוט בחנויות יד שנייה או הארון של ההורים ולדלות מציאות מהארון של סבאבא. ככל שהמעיל הוא יותר ישן, מרוט ומרובה רוכסנים - כך הוא שווה יותר.
2. נעלי עקב פלטפורמה- לא פלטפורמת העץ המחרידה שהייתה גורמת אפילו לרגל של סינדרלה להיראות בהמית, אלא תוספת של גובה, לעיתים קרובות נסתרת בתוך אימום הנעל, אשר מוסיפה לך עוד 3 עד 5 סנטימטר לגובה ומקרבת אותך להצטרפות מהירה למועדון הקביים על שמי. כל בתי האופנה הגדולים הציגו בתצוגת החורף נעליים בגבהים בלתי אפשריים שגרמו לכמה דוגמניות לקפוץ למותן (במידה שהאנורקסיה המתקדמת שלהן לא הייתה עושה את זה בכל מקרה). מומלץ לתרגל הליכה ביתית לפני החניכה הציבורית.
3. פפיונים- הייתה להן עדנה מסויימת לפני שלוש עונות ועכשיו הם חוזרים בגדול. על החזה, על הישבן, בקצה הביריות, בשיער ובגב. כדאי לקנות פפיון בחנות לדברי יצירה או סרט סאטן שאותו תקשרי לפפיון ולצרף אליו סיכה מאחור כדי לצרף לכל בגד שתרצי. זכרי, כמו בחטיפי שוקולד ליד הקופה בפיצוציה - אחד זה נסבל. שניים יגרמו לך בחילה ובשלישי תסיימי את הלילה במקום לא טוב. רק פפיון אחד לתלבושת!
4. טייץ מבריק - עם פייטים (ראיתי בזארה), מפלסטיק, כחול, אדום, ריצודי כוכבים (אמריקן אפרל). האייטיז בעצם מעולם לא הלכו מפה ומכנסיים כאלו יכולים להכניס הומור להופעה שלך. בגלל הנוכחות המאסיבית שלהם כדאי לשדך להן את הטופ הכי רגועה בעולם. גופיית סבא, טוניקה לבנה או שחורה עם מחשוף מרובע ומינימום אקססוריז. קיטש-קיטש, אבל בשליטה.
5. ניטים- בביתנו יש מנהג נהדר שאומר לעולם לא לזרוק אביזרים משלימים שקנינו בפורים ותמיד להשאיר אותם בהישג יד. אם הייתי יודעת שצמידי הניטים שקניתי לתחפושת הפאנקיסטית שלי בכיתה ה' יהיו כל כך שימושיים עשור אחר כך (טוב, עשור וחצי אחר כך. אומרים שאף פעם לא מוקדם מידי עבור אישה לשקר אודות הגיל שלה) הייתי קונה עוד. הניטים יופיעו על כל בדל מדרכה, תיק, נעליים, צמידים וחגורות. למרות גרסאות מעניינות לשמלות ניטים שראיתי, כדאי להשאיר אותם בחלקת האביזרים המשלימים ולשלב עם ג'ינס תכלת שיטשטש קצת את ההשפעה המאיימת שלהם.
6. ירוק בקבוק וסגול לילך - אני מודה שזו גחמה אישית שאני כמהה אליה, אבל היי, גם סתיו הוא גחמה טיפשית שמישהו המציא! אז אם כבר העונה מומצאת, למה לא לקשט אותה בצבעים שלא מספיק מתייחסים אליהם? שמלת טריקו בירוק בקבוק, גרבי ברך בסגול לוונדר, מטריית וינטג' ירוקה, כפופות סגלגלות וצעיף תואם. יאממי!
7. סקיני אפור - אקונומיקה, לא אקונומיקה, עם קרעים, עם טלאים. רק בלי אפליקציות בפייטים, כי זה נותן את האסוציאצית הלא נכונות. משהו בסגנון נמל תל אביב-גרושה מבללי-מובטלת עפולאית. אין כמו אפור לסתיו וסקיני, הודות למידותיי הפטיט-פיכס, זו עדיין הגזרה שהכי הולמת אותי.
8. גרביונים עם נקודות - ראיתי הפקה שלמה עם הגרביונים המדהימים הללו בגיליון ווג של ספטמבר. לא דוגמת פטיטה, חס וחלילה, אלא גרביונים שחורים, מחטבים ועדינים שמנוקדים בעדינות בנקודות שחורות כנשיקות עכביש. רק עם עקבים, רק למי שמעל 1.70 או שתשימי זין ופשוט תגרבי אותם עם מה שבא לך. עדיין תראי מדהים.
9. קישוטים לשיער- עוד סטייה שטיפחתי בפרטיות עד שכל מיני בתי אופנה וחברות מסחריות החליטו להחזירן למרכז העניינים. הרעיון הוא לעטר את שערך בנוצות, רשת שחורה, כובע הלוויות קטן ושאר קשתות וקישוטים קטנים שמתכתבים בבהירות עם אירופה הקלאסית טרום מלחמת העולם השנייה. אם את רוצה לדפוק הופעה אמיתית נסי חצאית שחורה בגזרה גבוהה, חולצה עם מחשוף טרפזי, כפפות תחרה, גרביונים שחורים, עקבים קלאסים וקישוט בשיער. אני עשיתי את זה בחורף שעבר ואישה אחת רדפה אחרי לאורך כל המדרחוב לשאול איזה בעל קברתי. היה כיף.
10. סעיף ריק- כי בסופו של דבר טרנדים, מגמות, המלצות לחורף, שליית פריטים מהפקות אופנה יקרות - הם בסך הכל דרך שנונה של מישהי אחרת להגיד לך איך לא להיות את. תמצאי פריט אחד בחורף הזה שאת אוהבת במיוחד. הוא לא חייב להיות יקר או של מעצב או מאחד הבזארים במדרחוב. הוא פשוט צריך שתאהבי אותו ממש. ושיחמם. נורא קר בעיר הזו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מיאו, חתולה.