שבוע אופנה - מדריך למיועדת

"אם יש לך כרטיס מיותר, אני אשמח לבוא איתך"

מישהי שלא דיברה איתי מהתיכון , הודעה בפייסבוק 

שבוע וחצי אחרי שאני יושבת עם נעמה בבית קפה בכיכר מסריק ומנאצת את כל מחזיקי הסמארטפונים באשר הם, אני קונה לי אחד בסל-כלום. לא רק שהוא הסמארטפון הכי יקר שיש להם, פקידת השירות גם דופקת לי את החבילה הכי יקרה שיש ומשמנת אותי במילות הקסם "גלישה ללא הגבלה". ואני סאקרית של "ללא הגבלה" (שוקולד ללא הגבלה, סוכרת סוג 2 ללא הגבלה, הבנתם את העניין) חייכתי אליה ללא הגבלה, הושטתי את כרטיס האשראי ושריינתי את כל מה שיש בעו"ש ל-36 החודשים הקרובים לטובת חברה סלולרית שביננו, יכלה להסתדר גם בלעדיי. 

הארנב כמובן נחרד מהמכשיר המפלצתי שהכנסתי הביתה. "למה את צריכה את זה?" זעק ממעמקי חשבונות החשמל, מים, ארנונה ושכר הדירה שלנו "זה לא קצת פוזאיסטי? (פוזאיסטי - מילה בירושלמית המשמשת בעיקר לתאר תל אביבים מנותקים. מגיע לעיתים קרובות בליווי אספרסו קצר, 'סנובים', 'מדינת תל אביב' ו'חושבים את עצמם שהם משהו, אבל הם לא')". "ללללא" עניתי "זה חשוב לי לעבודה" ובלב חשבתי "זה יתאים כל כך ללוק שלי בשבוע האופנה הקרוב. מעניין איזה מגפיים הולכים עם זה". 

אני יודעת, הרבה קולגות מוערכות כתבו הצעות מפורטות על מה ללבוש לנשף או העלו חוויות אישיות מהתצוגות. אני, ברשותכם, רוצה להעניק לכם משהו שימושי יותר. המדריך האמיתי והחינמי לשבוע האופנה הישראלי. לא מה שסיפרו לכם: 

מילון מושגים: 

* פחמימות - ביטוי (אתם רק חושבים שזו מילה, למעשה זה ביטוי שמכיל בתוכו עולם ומלואו) שלילי שנועד לסמן את כל הרע שבעולם. מסוגל להשתלב כמעט בכל משפט עם אוריינטציה אופנתית ו\או אנושית. שימוש נפוץ: הדוגמנית הזו נראית פחמימתית. העורכת הזו כנראה תקעה פחמימות כל שנה שעברה. אמא שלי שלחה לי לתצוגה פחמימות, רציתי להרוג אותה. פחמימות? זה מגעיל אותי". 

מומלץ לציין בכל שיחה כיצד התנזרת לאחרונה (=בעשור האחרון) מפחמימות וכמה טוב לך עכשיו, באנורקסיה. 

*מהמם - ביטוי (ר' סוגריים כמה שורות למעלה) חיובי הנועד לבטא את כל קשת המחמאות הידועה למין האנושי. מטוב, נפלא, מקסים, יפה, מעורר השראה, נחמד, שאפו. נאמר לעיתים בקריצה אירונית. רוצה לומר "הייתה תצוגה מהממת, דברים מעלפים" אך למעשה מתכוון "איכס, נראה כאילו חיטטה בשאריות של אלנבי". שימוש נפוץ ביותר בסיום תצוגה "נכון היה מהמם?". 

* מדהים-מדהים - נאמר תמיד בחזרה כפולה. נועד לתאר משהו שהוא אפילו יותר טוב ממהמם, אם דבר כזה בכלל קיים. 

*יש לי עוד מלא עבודה היום - תירוץ מעולה להסביר מדוע את חותכת עכשיו לבית. נועד למקרים שבהם לא השגת כרטיסים או שניתנו לך מקומות בשורה 6 (ע"ע) ומעלה. 

* פרובינציאלי - מילה שכיחה אצל שוחרי אופנה ישראלים. נאמר תמיד ברגעי משבר וכלפי ישראלים אחרים. נפוץ במיוחד בכניסה לתצוגות פופלאריות במיוחד כשכולם דוחפים מאחור. מידי פעם מומלץ לקחת הפסקה קלה מהדחיפות הקללות ולשגר לאויר העולם "יואו, כולם פה כאלו פרובינציאלים". תקף גם במפגשים עם מעצבים איטלקים מזדקנים. "אויש, ראית איך כולם הצטלמו איתו? איזו פרובינציאליות. עכשיו, איך מעלים לפייסבוק?" 

ציוד חובה: 

* משקפי שמש - או מהסוג המפונפן עם לוגו בולט על או משקפי וינטג' משוחזרים שנאספו בשוק פשפשים אלמוני ברחבי המולדת הישנה. בניגוד להמלצות משרד הבריאות את משקפי השמש יש להרכיב כל עת - בחוץ, בפנים, בתצוגה, בחושך, באור ובמיוחד כשאת מדברת עם מישהו ורוצה לשדר התנשאות. מאחורי משקפי השמש ניתן לעשות הכל - להסתיר בוטוקס לא מוצלח, לדמוע מהערה מרושעת ("יא פחמימה!") לנמנם ובעיקר להסתכל על סלבס מהצד ועדיין לשדר שלא אכפת לך. 

* כרטיסי ביקור - אמצעי מינגלינג הכרחי. כדאי להכין מראש ולדאוג שהם יהיו מושקעים להחריד אך גם נקיים, קלאסיים ומעניינים. הייתי נותנת לכם את שלי כדוגמא אבל הוא עדיין מעודכן למשרה הקודמת שלי ("בוהן סגולה - ארגון מסיבות יום הולדת והפעלות לילדים"). 

* סמארטפון עם חיבור ללא הגבלה לאינטרנט - מומלץ להתאמן בבית על מבט מלא חשיבות ולהקליד בחריצות לאורך כל התצוגה. אפילו אם זה רק הודעות לארנב בסגנון "יואו, ראיתי עכשיו פיטמה!". אף אחד לא צריך לדעת. 

*מצלמה - בסלולרי, מצלמת כיס או משהו שניתן לתצפת בעזרתו על בר רפאלי. במהלך התצוגות דאגי לשגר כמה שיותר פלאשים מכיוונך. רוב התמונות יצאו יותר מטושטשות מצילומי הלידה של אחותך,  אבל זו לא אשמתך. פשוט התאורה חרא. 

נהלי קרב 

* מספר השורה - את מספר השורה שלך. כל הוויתך, תארים שצברת ועוקבים בטוויטר (כבר נרשמתם, נכון?) מצטמצמים לכמה מספרים שנרשמים על כרטיס קטן ועלוב. שואה. מעמדך בברנז'ה נקבע על פי המרחק שלך מהשורה השנייה ועל פי שכנייך. אם זו תצוגה שמאוכלסת בעיקר בסלב דרגה גימ"ל ומעצב אלמוני - דרשי להתיישב בשורה 2 מקסימום. אם זה מעצב מחו"ל, היכוני לבדוק מה מצב החמצן ביציע העליון. 

* כיסאות ריקים - תמיד יש, בכל תצוגה, אצל כל מעצב, בכל שורה. אם חשוב לך לשבת בשורה הראשונה חכי עד שהאורות יתעממו ואז זנקי לאחת מעמדות המפתח בפרונט, ליד נעה תשבי וסטלה עמר. אם ישאלו למעמדך, פטפטי באיטלקית שבורה. 

* קוקטייל פתיחה - קודם כל תרגיעי. אין מי יודע מה קוקטייל. כולה כמה בקבוקי פרייה ואולי מתאבנים קטנים שנראים כמו פחמימות אבל הם לא, כי הם משוקולד. עצה אישית: אל תנסי להגניב כמה בקבוקים קטנים לתיק כדי להביא לארנב בבית. משום מה זה לא מקובל. באותו עניין - מומלץ גם להימנע מפוטיפרים שמכילים בצל ושום. אין לדעת מדוע חשו המארגנים כי בקוקטייל רשמי יש להגיש את מחרבי המסיבות הללו ולא להזהיר את המסובים - אפילו עם איזה שלט קטן מעל - מפני הסכנות בעניין, אבל זהו המצב. הפתרון האידיאלי - לא לאכול כלום ולהיצמד לפרייה. הכי אנורקסיה. 

* סלבריטאים - את לא רואה אותם, הם לא רואים אותך. תני לכתבי הבידור לקפוץ עליהם בשאלת "וואו מהמם, מאיפה?" ותתרכזי בעצמך. את קולית, את קולית. וואו, הג'קט של נינט. מאיפה? 

*ניים דרופינג - כל המרבה הרי זה משובח. תקף גם בבגדים ואביזרים. "הנעליים האלו? אלכסנדר מקווין מהדורת אספנים"

* מלתחה - לא להתלבש נוח, לא להתלבש בהתאם למזג האויר, לא לחפף בגזרת האיפור והאקססוריז. וכן, כדאי להתעלם מהעיתונאית הטיפשה שהגיעה במעיל צמר, צעיף, כפפות ונעליים שטוחות. מי הכניס אותה? היא ירושלמית? 

* מלתחה 2- את יכולה להשקיע שעות ב"להתכונן לאירוע". למדוד, להתלבט, לשנות, לנסות, להחליף שוב. ואני אומרת-  הדרך הכי טובה להרשים באירועים כאלו היא לכבות את האור. עכשיו תשלפי שני פריטים אקראיים מהארון. תתלבשי. תדליקי את האור. זהו - את מוכנה. אף אחת לא תראה כמוך, באחריות. 

* חיוך - השתדלי לא. באמת. חבל לך. סתם עושה קמטים ומראה שאת לא מפה. במקום זה תקעי מבט כועס בכולם והתלונני על הפרובינציאליות. אם את בנויה לזה - השתדלי לדבר אנגלית בלבד. 

*המבט - אין דבר מבזה יותר ממבט מהיר שחולף על פנייך, תוהה אם הוא אמור להכיר אותך מאיפשהוא (=האם היא חשובה מספיק כדי שאעצור ואכיר בקיומה?) ומרפרף הלאה. נסי להימנע ממבטים כאלו. מצד שני, התאמני במראה על הטכניקה. אין לדעת מתי המבט יהיה שימושי. 

* זמן בין תצוגות - זמן מיותר. במיוחד כשבמתחם התחנה אין מקומות ראויים לשבת בהם ונווה צדק מפחידה בחושך. רק אתמול מצאתי את עצמי מתחננת למארחת בקפה גרג (מתחננת! קפה גרג!) שתתן לי להתנמנם בשקט על הבר עד שיתחיל הקוואלי המזדיין הזה ואוכל ללכת הביתה. במקום לשחר לטובות מזרים הכיני לעצמך ערכת הישרדות אפטר פארטי - ספר באנגלית מתחומי הפילוסופיה, סוללה טעונה היטב באייפון, לפ טופ וכוס טרמית שאליה תגניבי תה ירוק מהחבר'ה הטובים במטבח. מתקדמות יכולות להסתובב עם פלאסק. משפר פלאים את האופנה הישראלית . 

* קיטורים - אמצי את דמות הכלבה הפנימית שבך והתלונני על כל מה שאפשר - הבלוגריות שהשתלטו על השורה השנייה, העורכות שלא מחזירות לך טלפונים, איכות התפירה הגרועה, המוסיקה הנוראית, העיצובים הפרחים, התורים בכניסה, הסלבריטאים המגוחכים, המתנות העלובות, הסיקור הצולע. הקפידי להזכיר שוב ושוב שבחו"ל זה לא היה קורה. 

*עדכני הכל בטוויטר והשתדלי להצחיק את עצמך. הדרך היחידה לעבור את זה. זה ופלאסק.