חפש בבלוג זה

יום חמישי, 12 בנובמבר 2009

The Color Nude



"כן, תני לי סקסי, תני לי שובבות, תחייכי, תקשיתי את הגב! בי נייס! בי נייס! לא, רואים פטמה. עצרו הכל!"

(סטודיו לצילום בפלורנטין, תחילת השבוע)



מכיוון שבימים אלו מצב רוח שלי הוא, אפעס, נמוך יותר מהיושרה הטלוויזיונית של רוקדים עם כוכבים, החלטתי לנקוט באמצעים חיצוניים לויסות המצב הנפשי. אאוט סורסינג של חדווה, אם תרצו להתפלפל. ביקשתי להצטלם בעירום. מזה שנים אני מטפחת אשליה -פנטזיה עקשנית ש:
1. אני נראית ממש טוב בעירום

2. אני חייבת להצטלם בעירום.

לסעיף הראשון קיבלתי חיזוקים מכמה בויפרנדס שחלקו איתי את התאווה להסתובב נטולת בגדים ולהבליט איברים דומים. "מאמי" הייתי סוחטת אותם (סתם, אני לא מדברת במאמי, סביר להניח שהייתי מכבדת אותם ב "ספיידרמן" או "חתלתול") "נכון שאני נראית ממש טוב בעירום?". והבויפרנד, שכנראה ממש אהבו אותי\היו ממש חרמנים\ידעו שיש מקרים שעדיף פשוט להגיד לי בדיוק מה שאני רוצה לשמוע היו מתקרבים ולוחשים על אוזניי "את ממש כוסית!". "לא כוסית!" הייתי זורקת עליהם כלי מטבח, עיתונים וחיות בית תועות "כוסית זה ביטוי שוביניסטי מעליב. תגיד מהממת". וכולם היו יוצאים מרוצים.
הסעיף השני הוא נגזרת של האמונה הבלתי מתפשרת שלי בסעיף הראשון. "אם אני נראית כל כך טוב בעירום וכזו בינונית עם בגדים" סחתי בשקט "מדוע לא להנציח את הרגע? הרי אני כבר בת עשרים פלוס. עוד מעט הציצים יפלשו לכיוון המותניים, המותניים ימשכו לירדן ולים והצלוליטיס יכבוש את הדרום. שלא לדבר על זה שעם קצב ואופי העבודה שלי, בקרוב אני אוכל לקבל משאול מופז עצות על איך להסתיר את הקרחת. אין ספק - עכשיו זה הרגע הכי טוב להצטלם בעירום! ולא יום מאוחר יותר!"
זה לקח לי אמנם שנתיים להגיע ליום הזה, אבל עשיתי את זה.

המועד שנבחר היה צילומים מקצועיים לתיק העבודות שלי. נכון, לבטח תאמרו, צילום בעירום לא משדר "תסריטאית רצינית ועיתונאית חושפת שחיתויות". מקסימום חושפת נקודות חן במקומות ששמש טרם ראתה. אבל אני הייתי נעולה על המטרה, על הצלם ועל האופציה להגשים פנטזיה.

"תקשיב" המהמתי לו "זוכר את הפרסומת לסקס והעיר, כשהיא יושבת עם לפ טופ ולא רואים לה כלום והיא ערומה לגמרי?". "לא" ענה הדגנרט ואני נאלצתי לחטט בגוגל עד למציאת הפריים המתאים. "אתה רואה? ככה בדיוק בדיוק אני רוצה את התמונה. יש לי לפטופ, יש לי עקבים ממש גבוהים ועשיתי פן. יאללה!"

"יאללה!" הוא אמר והושיב אותי על קופסא, סטרפלס מינימלי ומכנסוניים מסתירים אותי ופלאש אימתני מכוון על הנכסים הכי חשובים שלי ולא, אני לא מתכוונת פה לדירת שלושה חדרים ברחביה. (למרות שבמחשבה לאחור, יש סיכוי טוב שדירת שלושה חדרים ברחביה רק משביחה את עצמה עם השנים). "תסתכלי לפה, תחייכי, תפלרטטי, חיוך קטן, חיוך גדול. אלוהים, את כל כך מזיעה (התאורה!) רגע, נאפר אותך, נפדר אותך. יופי, כיוונתי את התאורה. עכשיו תתפשטי לגמרי ונתחיל לצלם באמת".
אהמ.
אהמ-אהמ.
"תקשיב" אמרתי לו שוב "אני לא רוצה להתפשט לגמרי. המחשב לא יכול להסתיר את הכל?". הוא הביט בי המום. "תקשיבי בובה, אני לא יודע איך להגיד לך את זה, אבל המחשב שלך הוא וינד עם מסך של 14 אינטש' ואת, אה, 25 אינטש'?"
"אבל אני לא רוצה להתפשט לגמרי!"

"לא בשביל זה באת לפה?"

"כן, אבל... אבל.. ההורים שלי יהרגו אותי וזה לא מקצועי וזה לא שובב כמו שחשבתי שזה יהיה ויש לי, אתה יודע, את הבעיה הקטנה והנדירה הזו.."
"איזו?"
"צלוליטיס"
אז קיפלנו את הבגדים עד כמה שאפשר, מתחנו את גבולות המחשב הרבה מעבר לכוונה המקורית של MSI ונטפנו (טוב, נטפתי) זיעה כאילו אני בעיצומו של סשן סאונה חמה עד דוחה (היי, בשניהם את לובשת מעט מאוד!). הסיוט, שבו אני מנסה להסתיר כמה שיותר ועדיין להיראות סקסית או כמו שהצלם אמר "כתף פנימה, הכי נשית שאת יכולה, לפלרטט, חיוך קטן, לא להפיל את המחשב! לא להפיל! קיבינימט!!"- נגמר לבסוף והלכנו לראות את התמונות.

קודם כל, פנייה אישית לכל חברי לשעבר - איך לעזאזל, מעולם, בשום הזדמנות, גם לא שנפרדנו - לא הזכרתם שיש לי כתפיים של שחקן פוטבול? ואיך השיער שלי, לא משנה כמה אנשים יטפלו בו מקודם - יראה כמו ניסוי כימי שהסתבך? והעקבים? על זהשילמתי 300 שקל בזארה? זה נראה כמו חיקוי של חיקוי משוק הכרמל. והרגליים! והתחת! אלוהים, רק המחשב (השם יקום דמו!) נראה סקסי פה וגם זה כי הוא בשחור"

"היי!" הערתי לצלם שכבר התחיל להצר הכל בפוטושופ "אני לא נראית טוב בעירום!"

"כן" הוא השיב "שנצלם אותך עם החליפה?"

וכך הצטלמתי בסוף. חליפת שלושה חלקים, צעיף, כובע, מגפיים, כפפות, גרבי ברך, מסיכת מנתחים. נראתי כמו אמא טאליבן, רק שלה ניחשו שיש מותניים. כנראה שיש פנטזיות שאסור להגשים. רק דבר אחד מטריד אותי, במחשב של הצלם, זה שלא מסמפט אותי, יש עכשיו מלא תמונות עירום שלי.

קיבינימט.
--
למעלה - בחורה שיודעת להצטלם רק עם מעט מאוד פריטים עליה.


2 תגובות:

  1. "תעשי פרצוף של עליסה בארץ הפלאות"

    "מה זה פרצוף של עליסה בארץ הפלאות?"

    "של בחורה מבולבלת"

    (עוד מההגיגיו של הצלם)

    השבמחק
  2. חוויה מעניינת לאוסף החוויות שלך.

    ואיך הבוהן?

    שלך,
    זרת.

    השבמחק

מיאו, חתולה.